למידה חוויתית התנסותית

אמור לי ואשכח, הראה לי ואזכור, שתף אותי ואלמד.

בתחום הלמידה החוויתית התנסותית אנו רואים את הלומד כאדם שלם, עם רגשות, מחשבות, ועמדות. וככזה אנו מתיחסים אליו.

לתחום תאוריה רחבה ומגוון מושגי יסוד ורעיונות, כמו למשל:

בחירה באתגר (Challenge by choice) - הכוונה היא שהקבוצה והפרט בתוכה צריכים לבחור לקבל על עצמם את האתגר. רמת אתגר לא מתאימה, תפגע באפקטיביות של התרגיל ולא נוכל לייצר שם למידה משמעותית.
איזור הנוחות (Comfort zone) - בו מתבצעות פעולות אוטומטיות ולא מתבצעת למידה המאפשרת אימוץ של דפוסי התנהגות חדשים.
כמו כן, נעשה שימוש במספר תורות ובנגזרותיהן כמו למשל: פילוסופיה קיומית - אני לוקח אחריות על מסלול חיי ויוצר את משמעותם, פסיכולוגיה חיובית - שיפור וחיזוק הטוב שבחיי ופילוסופיה הומניסטית -האדם הוא מכלול של תכונות פיזיות ורוחניות וערכים המנחים את מעשיו).

התאמת הסדנא למשתתפים

סדנא צריכה להתאים לרמתם של המשתתפים מבחינה פיזית ומנטלית, לדוגמה, לילדי כיתה א' נתאים משימות שאינן דורשות כח פיזי רב.
והעיבוד יהיה בציור ציורים המסכמים את החוויה והמשמעות שלה להמשך. ולחברי הנהלה של חברה מסחרית, תתאים יותר פעילות פיזית על-מנת לאתגר אותם.
והעיבוד יהיה בצורת דיון מונחה לצורך הפקת משמעויות עמוקות יותר, כדי לחולל שינוי בחיי היומיום של הקבוצה.

האתגר בסדנאות

כאמור, ניתנת לקבוצה ולכל אחד מחבריה הזדמנות לבחור את רמת האתגר הפיזי והמנטלי המתאימה לו/לה בנקודת הזמן והמרחב. ומאפשר התנסות בסביבה תומכת ומאפשרת. האתגר בסדנאות הוא כלי עבודה חשוב, הוא תומן בחובו מצד אחד סיכונים ומצד שני הזדמנויות ואפשרויות לשינוי וצמיחה. הפעילות המשחקית מאפשרת למשתתפים לקחת על עצמם אתגרים וסיכונים "בתנאי מעבדה" ומתוך ידיעה שגם אם יכשלו, ההשלכות יהיו מינוריות, אז הם לא הצליחו במשימה, אבל הם לא השקיעו בפרוייקט דגול שלא נשא פירות.

ארבעת התחומים של סדנאות ה Outdoor

1. כייף
קהל יעד - כלל האוכלוסיה.
שימושים - יציאה אל הטבע, משחקי ילדות, תיירות אתגרית.
2. חינוכי
קהל יעד – ילדי גן, תלמידי בי"ס, סטודנטים.
שימושים – הקניית ערכים, גיבוש כיתה, מניעת אלימות והתמכרויות.
3. ארגונים
קהל יעד – עובדים ומנהלים בעסקים, עמותות, מוסדות ממשלתיים.
שימושים – אימון והקנייה מיומנויות כמו: כישורי ניהול, עבודת בצוות, תפקוד בתנאי אי-וודאות ולחץ...
4. טיפולי
קהל יעד – נוער בסיכון, אסירים, נפגעי ותשושי נפש, חינוך מיוחד.
שימושים – העצמה, התמודדות עם מצבי שונים, תקשורת...

כיום בארץ עיקר פעילויות הOT מתבצעות בתחום הראשון של הכייף. פעילויות אלה מבוצעות בעיקר ע"י אנשי שטח מתחומים שונים.
אנחנו ב"החוצה" פועלים בעיקר בתחומים החינוכי והארגוני.

שימושים בלמידה החוויתית

1. בסדנאות ניתן לטפל בחולשה הקבוצה / צוות / ארגון.
למשל: אם כל האנשים בצוות שלי הם מקצוענים, אבל הפרוייקט לא מתקדם, כנראה שהבעיה היא בעבודת הצוות או בניהול הממשקים בין הפונקציות.
2. ליווי תהליכים בארגון.
כמו למשל: כאשר משיקים פרוייקט חדש ומרכיבים עבורו צוות, ניתן לבצע סדנא בנושא עבודת צוות וגיבושו, לחזק גאוות יחידה,
לתאם ציפיות ולנסח "חוזה קבוצתי". בהמשך ניתן לבצע סדנאות במעברי שלב משמעותיים בפרוייקט הדורשים מיומנויות שונות.
3. שילוב בימי עיון
מי מאיתנו לא חווה ימי עיון כבדים ומעייפים?! שילוב של תרגילים חוויתיים בתכנית היום מספק אתנחתא תוך המשך עיסוק בנושא היום.
4. סדנאות חוויתיות ככלי אבחוני
אז אמרנו שלטבע ולמשחק יש השפע משחררת על המשתתפים והם מתנהגים טבעי יותר או אמתי יותר.
כבר עם הקפה של הבוקר ניתן לראות מי מנהיג, ומי "תופס פינה", מה טיב מערכות היחסים בין המשתתפים, כל התרבות הארגונית של הקבוצה נחשפת.
ותוך כדי ביצוע התרגילים והמשימות עולות עוד נקודות החושפות את הכישורים והיכולות של המשתתפים ושל הקבוצה, אלה שנרצה לחזק ואלה שנרצה למתן.

משך הסדנאות

קבוצה תהליכית – כאשר אנו רוצים ליצור שינוי בדפוסי התפיסה וההתנהגות של הקבוצה, עלינו לתכנן וליצור תהליך. תהליכים צורכים זמן. ולכן, את התהליך העמוק והיסודי ביותר נוכל לקבל על-ידי ביצוע של מספר סדנאות בהפרשים של שבוע עד שבועיים.

סדנה מתמשכת - ולפעמים מתאימה פעילות של יומיים ואפילו שלושה הכוללת לינת שטח באוהלים.
לסדנא שכזו יתרונות רבים בפן הגיבושי וביצירת התהליך הנדרש. בסדנא בת יומיים הקמת המחנה, הכנת הארוחות וה"פנאי" הם תרגילים בפני עצמם.

סדנת יום – נמשכת יום (עבודה) כשמונה עד תשע שעות ברוטו, בסדנאות מסוג זה אנו יוצרים תהליך למידה משמעותי, אבל קצר ביחס לשתי החלופות הקודמות, סדנאות מסוג זה נפוצות יחסית, משום עלותן הנמוכה באופן יחסי.

סדנת חצי יום - כמו סדנת יום, אבל קצר יותר.

ניתן גם לשלב תרגילים חוויתיים כדי לתמוך בתכנית של ימי עיון, כאשר נרצה לאפשר אתנחתא בין הרצאות או דיונים "כבדים", תוך המשך עיסוק בנושאי הליבה של היום, מתאים מאוד לפתיחת היום, להכניס את המשתתפים עם אנרגיות טובות ליום העיון, אחרי ארוחת צהריים כדי לעזור למשתתפים להתעורר מהכבדות של הארוחה. ולסיכום היום.